זיתים ירוקים מבוקעים
כבושים בטעם של פעם · כ-500 גרם · ארבעה רכיבים
ללא סודה קאוסטית
4 רכיבים
כשר למהדרין
ערלה, טבל ושביעית
למה בכלל מבקעים זית
זית שנקטף מהעץ הוא כמעט בלתי אכיל. הוא מכיל אוליאורופאין — תרכובת מרירה מאוד שצריך להוציא לפני שאפשר לאכול אותו. כל זית שאכלתם בחייכם עבר תהליך כזה.
יש שתי דרכים לעשות את זה. הדרך התעשייתית: משרים את הזיתים בתמיסה בסיסית (סודה קאוסטית), שמפרקת את המרירות תוך שעות. מהיר, זול, אחיד — ומוציא מהזית גם חלק ממה שהפך אותו למעניין.
הדרך הישנה: מבקעים כל זית — חבטה קלה שסודקת את הבשר בלי לרסק אותו — ומחליפים מים שוב ושוב, במשך שבועות. הסדק הוא שמאפשר למים להיכנס ולמרירות לצאת. אין קיצור דרך, ואין כימיה.
וזה מה שאתם טועמים. הביקוע לא רק מוציא — הוא גם מכניס: התבלינים והמלח מגיעים עד פנים הזית ולא נעצרים בקליפה. זו הסיבה שזית מבוקע טעים אחרת, ולא רק נראה אחרת.
זיתים איכותיים ממשק מדליה, מלח, פלפל חריף, לימון.
זהו. זו כל הרשימה, מועתקת מהתווית. ארבעה רכיבים — ואף אחד מהם אינו חומר משמר, צבע מאכל, מווסת חומציות או מגביר טעם. וזו גם ההוכחה הטובה ביותר לכך שלא היה כאן קיצור דרך כימי.
שווה לעצור על שתי מילים שם: פלפל חריף ולימון. הזיתים האלה לא סתם כבושים — הם מתובלים. והביקוע הוא בדיוק מה שמאפשר לתיבול הזה להיכנס פנימה ולא להישאר על הקליפה.
מה זה אומר בשבילכם: הם מגיעים גמורים. במתכונים כדאי לטעום לפני שאתם מוסיפים מלח, לימון או חריף — שלושתם כבר שם.
שאלה שנשאלת הרבה, ויש לה תשובה פשוטה: זה אותו פרי, מאותו עץ. ההבדל הוא מתי קטפו אותו. זית מתחיל ירוק, עובר לסגלגל ומשחיר על העץ ככל שהוא מבשיל.
| ירוקים מבוקעים | שחורים | |
|---|---|---|
| מתי נקטפים | לפני ההבשלה המלאה | אחרי שהשחירו על העץ |
| מרקם | מוצק ופריך, נושך חזרה | רך וחמאתי |
| טעם | חד, חמצמץ | עגול, עמוק, מתקתק |
| מרירות | נגיעה נוכחת, וזה חלק מהאופי | כמעט אינה מורגשת — נשחקה בהבשלה |
| פוליפנולים | נוטים להיות גבוהים יותר | נמוכים יותר |
| הכי מתאים ל־ | קערה על השולחן, סלטים, מרינדה עם לימון ושום | טפנד, פסטה, לחם, תבשילים |
אין כאן "טוב יותר" — יש שני דברים שונים. השווינו את שתי התוויות: הערכים התזונתיים שלהם כמעט זהים, כך שההבדל הוא בטעם ובמרקם ולא בטבלה. שניהם מאותו משק ובאותו מחיר, אז אפשר פשוט לקחת אחד מכל אחד. לדף הזיתים השחורים
מים מליחים — ולמה זה לא סתם סיפור
עצי הזית של משק מדליה מושקים במי בארות מליחים מעומק האדמה. במקום אחר זו הייתה בעיה; בנגב זה מה שיש, וזה מה שהופך את המים המליחים למאפיין של הפרי.
והמחקר מצביע לאותו כיוון: עבודות שבחנו השקיית זיתים במים מליחים מצאו עלייה בתכולת הפוליפנולים בפרי ובשמן — התרכובות שאחראיות למרירות, לחריפות ולעומק הטעם. באותה נשימה נמצאה גם ירידה בתכולת השמן בפרי.
ליצרן שמן זה טרייד-אוף. לזית שולחן זה בדיוק הכיוון הנכון: פרי מוצק יותר, ארומטי יותר, עם אופי חזק. עץ שעובד קשה יותר מייצר פרי מעניין יותר — וזה לא סלוגן, זו פיזיולוגיה של צמח בעקה.
איך אוכלים אותם
- כמו שהם, בקערה. זה השימוש שהם נבנו בשבילו. מוציאים חצי שעה לפני ההגשה — זית קר מהמקרר מוסר חצי מהארומה שלו.
- מרינדה של עשר דקות. מסננים, מוסיפים שמן זית, קליפת לימון, שן שום פרוסה וכוסברה או זעתר. הסדק בזית סופג הכול. זה הופך צנצנת פשוטה למשהו שמדברים עליו.
- בסלט. החמיצות והמליחות שלהם מייתרות חלק מהמלח ומהחומץ ברוטב — קצצו והוסיפו לפני שאתם מתבלים.
- לצד גבינה ולחם. מוצק ופריך מול רך ושמנוני. עם לחם מקמח הכוסמין של אותו משק זה סגירת מעגל נעימה.
משק מדליה — 28 שנה במושב כמהין
כשירון מדליה היה נער הוא התאהב בנגב, ומשם צמח משק משפחתי במושב כמהין. היום המשק מגדל כ-2,000 עצי זית, מייצר שמן זית, כובש זיתים וטוחן קמחים.
לפי המשק, המשפחה מלווה כל שלב — מההשקיה, דרך הקטיף, ועד הכבישה והאריזה. על התווית מופיע במפורש: מיוצר ומשווק על ידי משק מדליה, מושב כמהין, ד.נ. חלוצה.
שאר המשק אצלנו בחנות:
הכשרות — ומה כתוב עליה בדיוק
על הצנצנת מופיע חותם כשר למהדרין, בהשגחת הרב מאיר סויסא, רב אזורי — הרבנות האזורית רמת נגב.
ובשורה שמתחת, שלוש מילים ששוות תשומת לב: ללא חשש ערלה, טבל ושביעית.
זו לא נוסחה גנרית. ערלה — פרי משלוש שנות העץ הראשונות. טבל — תוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות. שביעית — קדושת פירות שנת השמיטה. שלושתן רלוונטיות באופן ישיר לפרי מטע ישראלי, ומשק שמצהיר עליהן במפורש אומר משהו על איך הוא מתנהל לאורך שנים, לא רק על מה שבצנצנת.
מלח וחריפות — שני דברים שכדאי לדעת מראש
מלח. כבישה היא שימור במלח, ואין דרך לעקוף את זה. לפי הסימון שעל הצנצנת: 960 מ״ג נתרן ל-100 גרם. הצריכה היומית המומלצת למבוגר היא סדר גודל של 2,300 מ״ג, כך שמנה קטנה היא נתח מורגש מהיום. מי שמאזן לחץ דם, מגביל נתרן או נמצא במעקב כלייתי — כדאי להביא את זה בחשבון ולהתייעץ עם רופא או דיאטנית.
חריפות. הזיתים מכילים פלפל חריף. מדובר בנגיעה עדינה ולא בזית חריף, אבל אם אתם מגישים לילדים או לאורחים שרגישים לחריף — שווה להזכיר להם.
טיפ פרקטי: שטיפה קצרה במים קרים לפני ההגשה מורידה חלק מהמלח שעל פני הזית. אל תחזירו זיתים שטופים לצנצנת — הנוזל המלוח הוא מה ששומר עליהם.
למי זה מתאים
- למי שגדל על זיתים של סבתא — מבוקעים, מוצקים, עם אופי. לא הזית האחיד מהקופסה.
- למי שמחפש קערת פתיחה לשולחן — זה הזית שנגמר ראשון, וגם עומד יפה על שולחן חג.
- למי שקורא תוויות — ארבעה רכיבים, בלי חומרים משמרים ובלי צבעי מאכל. מלח, מים, זמן ותיבול.
- למטבח שומר כשרות — מהדרין, ללא חשש ערלה, טבל ושביעית.
- למי שרוצה לדעת מאיפה זה בא — משק אחד, משפחה אחת, שם ומקום.
רכיבים: זיתים איכותיים ממשק מדליה, מלח, פלפל חריף, לימון. מכיל מלח — 960 מ״ג נתרן ל-100 גרם. מכיל פלפל חריף. הזיתים מוגשים עם גלעין — יש להיזהר באכילה, ובמיוחד להשגיח על ילדים. לאחר הפתיחה יש לשמור בקירור ולוודא שהנוזל מכסה את הזיתים. משקל כ-500 גרם נטו, ועשוי להשתנות במעט. הסימון שעל גבי הצנצנת הוא הקובע.





חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.