אליקם — אליקנט בושה 2025 | יין אדום יבש | משק ויקב תושיה

אליקם — אליקנט בושה 2025

יין אדום יבש מזן נדיר, שגדל על חולות הנגב

חול · סוד · קודש

נטענו גפנים בלב המדבר על אדמת חול בתולית שלא נעבדה מימי בראשית, שמרנו על הענבים נקיים מחומרי הדברה מזיקים לאדם ולסביבה, טיפלנו בכרם בששון ובשמחה על טהרת עבודה עברית, התברכנו ביובש, בשמש עזה ובקור לילה מדבריים, זכינו ליין קליל פרחוני ושמח עם ניחוח וקסם הטומן בחובו את סוד הקשר שבין ישראל לאדמתו.

כמעט בכל ענבי היין בעולם — גם האדומים ביותר — המיץ עצמו שקוף, וכל הצבע נמצא בקליפה. זו הסיבה שאפשר לעשות יין לבן מענבים אדומים, וזו הסיבה שרוזה נעשה ממגע קצר בין המיץ לקליפות.

אליקנט בושה הוא יוצא דופן. הוא שייך למשפחה קטנה של זנים שמכונים טנטורייה — ענבים שבהם גם ציפת הפרי אדומה, ולא רק הקליפה. היקב מציין את זה במפורש: הצבע הכהה של היין מתקבל מציפת הפרי.

מכאן הצבע העמוק במיוחד שתראו בכוס — כהה הרבה מעבר למה שמצפים מיין שתואר כקליל. זה אחד המקרים הנדירים שבהם המראה של היין לא מנבא את המשקל שלו.

התשובה כתובה על התווית: אליקנט בושה רגיש למחלות, ולכן נדיר בישראל. באקלים ים תיכוני לח, זן שנוטה לפטריות ולעובש הוא כאב ראש שרוב הכורמים מעדיפים לוותר עליו.

במדבר המערבי המשוואה מתהפכת. היובש שהוא החיסרון הגדול של האזור הופך ליתרון המכריע: אין לחות שתזין מחלות פטרייתיות, אין חקלאות שכנה בטווח של קילומטרים, והזן הרגיש הזה פשוט מצליח. זו גם הסיבה שאפשר לגדל אותו בלי ריסוסים כלל. היין הזה קיים בזכות המקום, ולא למרותו.

⚖️ חמישה עשר אחוז — ולמה הוא בכל זאת קליל

זה הנתון שהכי כדאי להבין לפני הקנייה. 15 אחוז אלכוהול הוא גבוה, וזו תוצאה ישירה של מדבר: שמש חזקה מביאה את הענב לרמות סוכר גבוהות, והסוכר הופך לאלכוהול.

ועם זאת, הסגנון כאן הוא של יין זני צעיר — קליל בגוף, פרחוני ובלי טאנינים כבדים. השילוב הזה אמיתי אבל לא אינטואיטיבי, ושווה לדעת אותו מראש: הוא נשתה בקלות, אבל הוא חזק. כוס אחת כאן שקולה ליותר מכוס של יין אדום ממוצע.

באר מילכה יושבת בפינה המערבית של הנגב, במקום שבו מדבר סהרה מתחיל, כקילומטר אחד מגבול מצרים. הכרם שתול על דיונות חול שמעולם לא עובדו — לא מפני שאיש לא רצה, אלא מפני שבמשך דורות פשוט לא היה אפשר: כמעט אין משקעים, והחול לא יודע לאגור את מי השיטפונות.

מה ששינה את המשוואה הוא מים שנמצאו שמונה מאות מטר מתחת לאדמה — אקוויפר שאפשר לראשונה חקלאות במדבר הצחיח הזה. והחול, שלא מחזיק מים, הוא בדיוק מה שנותן ליקב שליטה: אפשר לצמצם מים לפני הבציר, לרכז את הפרי ולשלוט בעלווה.

הם היו זוג תל אביבי — הוא ממסכי הטלוויזיה, היא מסצנת המוזיקה האלקטרונית. בבית קרקע קטן בדרום תל אביב הייתה גינה מוזנחת שהעשבים בה הסתירו את האדמה, והם עברו לידה כל בוקר וכל ערב בלי לעצור.

יום אחד הם עצרו. ניכשו, גילו אדמה, זרעו זרעי עגבנייה שנשארו מארוחת הבוקר והשקו כל יום מבקבוק. כשהעגבנייה הראשונה האדימה והם טעמו את פרי עמלם — הם מתארים את זה כרגע ששינה את חייהם.

בשנת תשע״ג (2013) הם הקימו את המשק על דיונות חול בלב המדבר המערבי, והיום הם גרים בבאר מילכה עם ארבעת ילדיהם. כזוג בעלי תשובה, הקידוש הראשון ששמעו בחייהם היה הקידוש שעשו לעצמם בגיל 32 — ומשם, הם מספרים, נולד הכבוד הגדול למשקה הקדוש ובסופו של דבר גם היקב.

במשק תושיה אומרים את זה כך: האדמה הזו אינה אדמה פרטית שלנו, אלא שלכם — של עם ישראל. אנחנו רק ברי רשות לגדל עליה, ולכן מחויבים לשמור עליה לדורות.

✦ אפס ריסוס. לא מרססים את העשבייה כלל, וכך נשמרים המגוון הביולוגי ובתי הגידול הטבעיים.

✦ זיקיות הן מדד. במשק אפשר למצוא זיקיות, מגוון גדול של ציפורים, מכרסמים וחיפושיות — עדות למאזן אקולוגי חי.

✦ פוליקולטורה. מגוון רחב של עצים וגידולים יוצר עמידות גבוהה למזיקים, והיובש מונע התפתחות מחלות.

✦ בלי טרקטור. לא משתמשים בציוד מכני כבד. רוב העבודה נעשית בעבודת כפיים, על ידי מתנדבים שבאים מרצונם.

✦ חיפוש מתמיד. אדמת החול ענייה במינרלים, ולכן העבודה היא מחקר מתמשך אחרי ההרכב המינרלי הנכון לכל גידול.

🌱 אורגני — ומה שמעבר לו

הכרמים של תושיה מתנהלים תחת פיקוח אורגני. היין עצמו אינו נושא תעודת אורגני על הבקבוק — ועם זאת, התווית מצהירה משהו מחמיר יותר מהתקן: הכרם נשמר נקי אפילו מחומרי הדברה המאושרים לשימוש בחקלאות אורגנית. אנחנו מעדיפים להציג את זה בדיוק כך, בלי לקרוא למוצר ״אורגני מוסמך״ ובלי לגרוע ממה שבאמת נעשה בשטח.

כשרות מהדרין — המועצה האזורית רמת נגב, בהשגחת הרב מאיר סוויסה.

כשרות בהשגחת רבני העיר בני ברק — הרב לנדא.

הכשרות ביקב תושיה אינה אחידה לכל המוצרים, ואנו בודקים אותה פר מוצר. אם חשוב לכם נוסח מדויק עבור הבציר שברשותכם — אנחנו כאן לבירור לפני ההזמנה.

״וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא״

יחזקאל לו, ח

אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה. ורש״י מפרש — איך נדע שהגאולה כבר כאן? כשתיתן ארץ ישראל פריה בעין יפה. (סנהדרין דף צח)
זהו הפסוק שעומד בבסיס העשייה של משק תושיה, והסיבה שהתווית של כל בקבוק בנויה כדף גמרא.

תושיה הוא משק חקלאי חינוכי. קבוצות של חיילים, תלמידים, משפחות ויחידים מגיעים אליו כדי לגעת באדמה ולהיות שותפים בעבודות השונות. לצד הגפנים והזיתים ניטע בוסתן של שבעת המינים ועוד עשרות עצי פרי, מתוך מחשבה שלאורך כל השנה יהיה תמיד פרי על עץ שאפשר לקטוף ולנשנש.

במשק מספרים את סיפורו של חוני המעגל, שראה זקן נוטע חרוב ושאל למה, הרי לא יזכה לאכול מפריו. ענה לו הזקן: כשם שאני באתי לעולם והיו בו פירות, כך אני נוטע עבור ילדי ונכדי.