נגה — שנין בלאן 2025 | יין לבן יבש | משק ויקב תושיה

נגה — שנין בלאן 2025

יין לבן יבש מכרם על דיונות חול, כקילומטר מגבול מצרים

חול · סוד · קודש

נטענו גפנים בלב המדבר על אדמת חול בתולית שלא נעבדה מימי בראשית, שמרנו על הענבים נקיים מחומרי הדברה מזיקים לאדם ולסביבה, טיפלנו בכרם בששון ובשמחה על טהרת עבודה עברית, התברכנו ביובש, בשמש עזה ובקור לילה מדבריים, זכינו ליין לבן פירחוני עמוק ומלא עם ניחוח וקסם הטומן בחובו את סוד הקשר שבין ישראל לאדמתו.

באר מילכה יושבת בפינה המערבית של הנגב, במקום שבו מדבר סהרה מתחיל. הכרם של תושיה שתול כקילומטר אחד מגבול מצרים, על דיונות חול שמעולם לא עובדו — לא מפני שאיש לא רצה, אלא מפני שבמשך דורות פשוט לא היה אפשר: כמעט אין משקעים, והחול לא מחזיק מים.

מה ששינה את המשוואה הוא מים שנמצאו שמונה מאות מטר מתחת לאדמה — אקוויפר שאפשר לראשונה חקלאות במדבר הצחיח הזה. העובדה הזו מופיעה על התווית עצמה, והיא הסיבה שבגללה המקום הזה הפסיק להיות בלתי אפשרי.

כרם שגדל על דיונת חול הוא נדיר בקנה מידה עולמי. מה שנראה כמו החיסרון הגדול ביותר — חול עני שמחלחל — הוא בדיוק מה שמאפשר ליקב לשלוט בכמות המים לפני הבציר, לרכז את הפרי ולשלוט בעלווה. יותר מדי עלווה נותנת ליין טעם עשבוני; פחות מדי מים נותנת לו ריכוז.

יין לבן יבש בעל נוכחות. היקב מתאר אותו כפרחוני, עוצמתי ומינרלי — שלוש מילים שמסכמות בדיוק מה שהשנין בלאן יודע לעשות כשנותנים לו אדמה דלה ושמש חזקה: ארומה פרחונית וגרעינית, גוף מלא יותר מהצפוי מיין לבן, וזנב מינרלי יבש שמגיע מהחול.

13.5 אחוז אלכוהול בנפח — יין לבן עם מבנה, לא יין קליל לקיץ. הוא מחזיק מול אוכל, והוא בהחלט יין שאפשר לקדש עליו.

הם היו זוג תל אביבי — הוא ממסכי הטלוויזיה, היא מסצנת המוזיקה האלקטרונית. בבית קרקע קטן בדרום תל אביב הייתה גינה מוזנחת שהעשבים בה הסתירו את האדמה, והם עברו לידה כל בוקר וכל ערב בלי לעצור.

יום אחד הם עצרו. ניכשו, גילו אדמה, זרעו זרעי עגבנייה שנשארו מארוחת הבוקר והשקו כל יום מבקבוק. כשהעגבנייה הראשונה האדימה והם טעמו את פרי עמלם — הם מתארים את זה כרגע ששינה את חייהם.

בשנת תשע״ג (2013) הם הקימו את המשק על דיונות חול בלב המדבר המערבי, והיום הם גרים בבאר מילכה עם ארבעת ילדיהם.

כזוג בעלי תשובה, הקידוש הראשון ששמעו בחייהם היה הקידוש שעשו לעצמם בגיל 32. הברכה על היין ריגשה אותם, ובאותו רגע, הם מספרים, נולד הכבוד הגדול למשקה הקדוש.

בשנים הראשונות הם מכרו את הענבים ליקבים אחרים, ומשנה לשנה הקושי להיפרד מפרי עמלם גדל. בבציר אחד הם שמרו כמות קטנה בצד והכינו שלושה בקבוקים, ששתו בפורים. מהרגע ההוא, הם אומרים, הם הבינו מהי המטרה: להפוך את החול ליין שאפשר לקדש עליו.

בשנה שאחרי כבר כמה מאות בקבוקים, ואז לימודי ייננות מסודרים אצל מיטב הייננים בארץ. בשנת תש״פ (2020) הם התחילו לייצר יין בעצמם מכל הענבים שהם מגדלים — והיין הזה זכה במדליה בתחרות הבינלאומית טרה וינו. היקב עצמו בנוי בין הכרמים, כהגדרתו של יקב שאטו.

במשק תושיה אומרים את זה כך: האדמה הזו אינה אדמה פרטית שלנו, אלא שלכם — של עם ישראל. אנחנו רק ברי רשות לגדל עליה, ולכן מחויבים לשמור עליה לדורות.

✦ אפס ריסוס. לא מרססים את העשבייה כלל, וכך נשמרים המגוון הביולוגי ובתי הגידול הטבעיים.

✦ זיקיות הן מדד. במשק אפשר למצוא זיקיות, מגוון גדול של ציפורים, מכרסמים וחיפושיות — עדות למאזן אקולוגי חי.

✦ פוליקולטורה. מגוון רחב של עצים וגידולים יוצר עמידות גבוהה למזיקים, והיובש מונע התפתחות מחלות.

✦ בלי טרקטור. לא משתמשים בציוד מכני כבד. רוב העבודה נעשית בעבודת כפיים, על ידי מתנדבים שבאים מרצונם — כך כולם יכולים להיות שותפים.

✦ חיפוש מתמיד. אדמת החול ענייה במינרלים, ולכן העבודה היא מחקר מתמשך אחרי ההרכב המינרלי הנכון לכל גידול.

🌱 אורגני — ומה שמעבר לו

הכרמים של תושיה מתנהלים תחת פיקוח אורגני. היין עצמו אינו נושא תעודת אורגני על הבקבוק — ועם זאת, התווית מצהירה משהו מחמיר יותר מהתקן: הכרם נשמר נקי אפילו מחומרי הדברה המאושרים לשימוש בחקלאות אורגנית. אנחנו מעדיפים להציג את זה בדיוק כך, בלי לקרוא למוצר ״אורגני מוסמך״ ובלי לגרוע ממה שבאמת נעשה בשטח.

כשרות מהדרין — המועצה האזורית רמת נגב, בהשגחת הרב מאיר סוויסה.

כשרות בהשגחת רבני העיר בני ברק — הרב לנדא.

הכשרות נבדקה מול דף המוצר של היקב עבור הבקבוק הזה. ביקב תושיה הכשרות אינה אחידה לכל המוצרים — אנו בודקים אותה פר מוצר ומציינים בכל דף את מה שתקף לו.

״וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא״

יחזקאל לו, ח

אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה. ורש״י מפרש — איך נדע שהגאולה כבר כאן? כשתיתן ארץ ישראל פריה בעין יפה. (סנהדרין דף צח)
זהו הפסוק שעומד בבסיס העשייה של משק תושיה, והסיבה שהתווית של כל בקבוק בנויה כדף גמרא.

תושיה הוא משק חקלאי חינוכי. קבוצות של חיילים, תלמידים, משפחות ויחידים מגיעים אליו כדי לגעת באדמה ולהיות שותפים בעבודות השונות. לצד הגפנים והזיתים ניטע בוסתן של שבעת המינים ועוד עשרות עצי פרי — רימון, תמר, תאנה, שקד, שזיף, אפרסק, אגס, אבוקדו, שסק, תות עץ, חרוב, שיזף, הדרים ואפילו אתרוג אחד — מתוך מחשבה שלאורך כל השנה יהיה תמיד פרי על עץ שאפשר לקטוף ולנשנש.

במשק מספרים את סיפורו של חוני המעגל, שראה זקן נוטע חרוב ושאל למה, הרי לא יזכה לאכול מפריו. ענה לו הזקן: כשם שאני באתי לעולם והיו בו פירות, כך אני נוטע עבור ילדי ונכדי.