תזונה מסלקת דלקת, ליחה ולחות באדיבות המרכז לרפואה סינית בבית חולים תל השומר

ליחה ולחות הם מושגים קרובים ברפואה הסינית, ולמרות שקיים ביניהן הבדל הן ידונו כאן כמושג אחד. הליחה והלחות הן כמו חומר עודף שמצטבר בגוף, שמאט תהליכים וגורם לכבדות, איטיות, תחושת ערפול, ומיסוך. הליחה והלחות יכולות להיות מערכתיות, או להופיע במקומות מסוימים בגוף. כשהן מערכתיות הדבר מתבטא בעלייה המשקל, שומן עודף וגם בפן הנפשי.

למגוון מוצרי בריאות טבעיים יחודיים בקרו בחנות אונליין שלנו – איכות ללא פשרות, משלוח מהיום למחר, שרות לקוחות 24/7 – www.desertdew.net/shop

המערכות הראשונות בהן תצטבר ליחה הן מערכת העיכול והריאות. בריאות הליחה מתבטאת בשיעול ליחתי, בליחה שניתן לכייח או כזאת שתקועה, בכחכוח בגרון, בצרידות או בשינויים בקול. הליחה במערכת העיכול מתבטאת בבחילות, כבדות ונפיחות אחרי ארוחה, גזים ותחושה שהאוכל נתקע. כמו כן ניתן לראות לחות וליחה במעיים, אז היא מתבטאת בעצירות או שלשולים, תחושה של חוסר התרוקנות, ובמצבים יותר חמורים גם בדלקות כרוניות במעיים. הליחה יכולה להתבטא גם על פני העור ובמערכת המין, והיא אחד הגורמים לחוסר פוריות. היא עשויה להתבטא במפרקים כדלקות פרקים, ובשלפוחית השתן.

הלחות והליחה יכולות להיות חמות או קרות. ליחה חמה מתבטאת בהפרשות צמיגות יותר, דלקתיות, שנוטות להיות צהובות, ובעלות ריח רע. ליחה קרה תתבטא בהפרשות מרובות, שופעות שקופות, בהירות וללא ריח.

כאשר הלחות והליחה הן מערכתיות נראה גם השפעה מנטאלית, שגורמת לאיטיות מחשבתית ובתגובות איטיות, לערפול חושים. לעיתים מטופלים מדווחים על מסך כבד מסביב לראש או לעיניים, ותחושה של חוסר בהירות.

בחלק מהמקרים ההצטברות של הלחות והליחה קשורים בשגשוג של פטריית הקנדידה (קנדידיאזיס) שנמצאת באופן טבעי במערכת העיכול ובריריות אחרות בגוף. המטרה של הטיפול בקנדידה, על פי הרפואה הסינית היא לסלק את הליחה והלחות מהאדם, ובכך לפגוע בתנאים האקלימיים שהקנדידה משגשגת בהם. עקרונות התזונה שיפורטו כאן מתאימים גם לטיפול בקנדידה, רק ששם יש צורך ליטול גם צמחי מרפא ו/או תוספי מזון.

עקרונות אכילה

1. אכילה מעטה, מספר רב יותר של פעמים ביום.

2. העדפה של מזונות קלים לעיכול על פני מזונות שומניים וכבדים.

3. להימנע מאכילה בלילה.

4. הפרדה בין חלבון ופחמימות שעוזרת במקרים רבים במניעת לחות ובשיפור העיכול.

5. העדפה של מזונות חמים או ניטרליים בטמפרטורה שלהם.

מה לאכול

1. עקרונות תזונה מחזקת טחול היא התנאי הראשון לסלק ליחה ולחות, היות ומערכת עיכול חזקה יכולה להתמודד עם עודפי הליחה.
העדפה של חלבון על פני פחמימות, ובעיקר חלבון מהצומח: עדשים, שעועית מסוגים שונים, מאש. בחלבון מהחי להעדיף הודו אדום, או דגים, ובעיקר דגי ים צפוני.

2. מזונות שעוזרים להפחתת ליחה: שיפון (בעיקר מלא), גריסי פנינה, סלרי, רוקט, אורוגולה, בצל ירוק, כרישה, נבטים, שעועית אזוקי, מאש, חזרת, תה ירוק, תה קמומיל, תפוחים ירוקים, חומץ תפוחים, לימון.

3. העדפה של דגנים מלאים כמו אורז מלא, כוסמת, קינואה, גריסים ובמיוחד גריסי פנינה.

4. שימוש בתבלינים ארומאטיים ומעט חריפים (אלא אם כן הלחות והליחה הן חמות, ואז התבלינים הללו יכולים לחמם עוד יותר): שום, ג’ינג’ר, הל, כמון, ציפורן, מוסקט, בצל ירוק.

5. תוספים אפשריים- פרוביוטיקה, זרעי אשכולית, אנזימי עיכול.

ממה להימנע

1. להימנע מסוכרים ומפחמימות פשוטות מכל סוג, ובכללן קמח לבן, אורז לבן, וכל מה שהוא מתוק. לגבי תחליפי מתוק, חשוב לציין שמהבחינה הסינית אין הבדל משמעותי מאוד בין סוכר לבן, סוכר חום, מולאסה, דבש, פרוקטוז ושאר תחליפי הסוכר. מה שחשוב הוא הטעם המתוק, ותחליפים מלאכותיים לא מומלצים מסיבות אחרות. למי שלא יכול ללא מתוק בחייו, ניתן להשתמש בצמח הסטיביה, או בנגזרות המעובדות שלו (בצורה המיובשת או בטיפות), כממתיק שיחסית אינו גורם לליחה.

2. להימנע מעודף מזון קר ונא, כדוגמת סלטים רבים, סושי וסשימי, מיצי פירות, משקאות קרים וכו’. כדאי שהמזון יהיה בטמפרטורת החדר, או חם יותר מזה. כאשר מחממים את האוכל, ניתן להסתפק בחימום קל, אידוי או הקפצה על מנת לשמר את המרכיבים שבמזון.

3. הימנעות ממוצרי חלב ובעיקר חלב ניגר, וגבינות שומניות ועשירות. יוגורט יכול להיות טוב במצב של ליחה חמה, בשל פעולת הקירור שבו, ובעיקר יוגורט שמועשר בחיידקים פרוביוטיים. אולם היוגורט הקר גם מחליש את הטחול, כך שלא מומלץ לצרוך הרבה יוגורט, אם בכלל. אם צורכים יוגורט כשהליחה היא קרה ניתן לאזן את הטמפרטורה הקרה על ידי הוספת תבלינים מחממים כמו ג’ינג’ר, קינמון, ציפורן. ניתן להשתמש בו בצורה חיצונית, בעיקר בדלקתיות בנרתיק, והפרשות וגינאליות דלקתיות.
אלרגיה לחלב גורמת אף היא לתופעות של לחות וליחה. הרבה מהאנשים לא מעכלים את סוכר החלב (אי סבילות ללקטוז), אולם רבים אחרים גם אלרגיים לחלבון החלב. מי שרגיש רק ללקטוז יכול לצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז, כמו יוגורט, גבינות קשות, או חלב דל לקטוז, בעוד שמי שרגיש גם לחלבון החלב יגיב לכל מוצרי החלב.
לגבי תחליפי חלב, יש המשתמשים בחלב סויה. מניסיוני חלב הסויה אף הוא גורם לליחה, כבדות ונפיחות. במקומו מומלץ להשתמש בחלב אורז או חלב שקדים.
באסכולות מסוימות מאפשרים לצרוך חלב עיזים במצבי לחות. המלצתי היא לנהוג בשיטת “דיאטת האלימינציה”, שבה מצמצמים למשך 4-6 שבועות את כל סוגי החלב ואחר כך מחזירים בכל שבוע מוצר אחד, (כמו שבוע עם יוגורט עיזים, ושבוע אח”כ לבנה, ואח”כ גבינה רזה וכולי), וכך ניתן לעקוב אחרי התגובה של הגוף ולדעת מה מבין מוצרי החלב טוב לגוף ומה לא.
אפשרות מעניינת אחרת היא שימוש בחלב נאקות. חלב הנאקות דומה בהרכבו לחלב האם, והוא חסר את המרכיב האלרגני שקיים בחלב הפרה והצאן, ושאליו הגוף מגיב. על פי אותם דיווחים חלב הנאקות עוזר במצבים דלקתיים, ובמיוחד בדלקות כרוניות של המעיים, אלרגיות מזון, אסטמה, סכרת, ומחלות אוטואימוניות אחרות.
החלב הינו מזון שעשיר בסידן, ולמרות שהסידן שבו פחות זמין מאשר מקורות סידן צמחיים ואחרים, הרי שחשוב לוודא שקיימת צריכה מספקת של סידן בתזונה. ניתן לקרוא בהרחבה על כך בפרק העוסק בסידן ומקורותיו.

4. להימנע מאוכל שומני, ובכללו בשר שמן, נקניקיות, נקניקים, חמאה, שמן קוקוס, וכן לא מומלץ לצרוך הרבה פיצוחים ואגוזים. הפיצוחים שגורמים יותר ללחות הם הבוטנים, הקשיו, גרעינים שחורים קלויים, וכן פיצוחים קלויים אחרים. שקדים טבעיים, אגוזי מלך ואגוזים ברזיליים הם טובים יותר, אולם גם מהם יש לצרוך במשורה.

5. להימנע מפירות הדר, ובכללם מיץ תפוזים, למעט אשכוליות, קליפת ההדר והלימון שיכולים דווקא לשפר את מצב הלחות.